<h1>המנהיג מסכת שמחות — חוקי אבל</h1>
<h2>דף מט.</h2>
על כל אלו מתאבל כל ז', על אביו ואמו ובנו ובתו ואשתו ואחיו ואחותו בין מאביו בלבד בין מאמו בלבד. ועל שניים שלהם מתאבל בפניהם. אבל המתאבל עליו כגון אלו הז' מתאבל עמהן בין שמתו כל אלו אצלו בין ששמע מהן שמועה עד ל' למיתתן ויום ל' למיתתן הוא עצמו בכלל דהוי שמועה קרובה. וכשמתאבל על בנו ובתו הוא שמתו לאחר ל' יום שנולדו אבל אם מתו בתוך ל' שנולדו אין מתאבל עליהן אלא אם כן יודע שכלו לו חדשיו, כרבן גמליאל [נדה מ"ד ע"ב]. ולענין קריעה דלא קימ' לן כדברי המקל נראה שקורע אף אם מת בתוך ל' יום. ועל רבו שלמדו חכמה ועל שמועה רחוקה שהיא לאחר ל' יום אפי' אביו ואמו קורע ומעטף ראשו וחולץ סנדלו שעה אחת ונשלם האבלות שמקצת היו' ככולו ומדברי ר' יוחנן אנו רואין שיש לו להתאבל על רבו יום אחד שהרי לא נחלקו ר' אמי ור' חייא אלא לשבעה ושלשים אבל ביום אחד לא נחלקו שצריך להתאבל על רבו בלי ספק כדין שמועה רחוקה לקרוע ולעטוף ראשו ולחלוץ סנדלו.
